'

יום רביעי, 26 בפברואר 2014

לבסוף אשתו נכנעה ונתנה לו לבנות את זה. המרתף לעולם לא יהיה אותו הדבר.

"אשתי לא מרשה לי לעשות את זה" הוא משפט ידוע לשמצה, לעתים מבוסס על האמת, ולפעמים הוא רק תירוץ.  במקרה של המשתמש reddit הזה, למרבה הצער, זה היה נכון. ואז, סוף סוף, אשתו נכנעה והסכימה לתת לו לבנות בדיוק את מה שהוא רצה במרתף. 

והתוצאה? תראו בעצמכם. להלן כל התהליך במילים שלו.


יום ראשון והמסגור מוכן. אני מנסה לעשות את זה מהר ככל האפשר, כי אשתי לא נהנת כשהמרתף כ"כ מבולגן.

הייתי צריך להחזיר את הטלוויזיה חזרה למקום בזמן כדי להספיק לראות חדשות. בשביל להבין את הגדלים, הטלוויזיה כאן היא 55 אניץ'.

יום שני של העבודה. לא התקדמתי בקצב שתכננתי, כי הבת הקטנה והחמודה שלי רצתה לעזור. אני חושב שדעתי הייתה מוסחת כמה פעמים והייתי צריך לתקן כמה דברים (שהיא עשתה).

הצלחה... שכבה ראשונה של קיר גבס.

רק עוד צפייה בנס.

שכבה שנייה מגיעה ממש בקרוב.

הכל משויף ועשיתי שתי שכבות של צבע שחור במקום בו המסך הולך להיות.

שמתי חיווט של קבלים עבור מערכת ההגברה בפינות התחתונות.

תכננתי לשים בצדדים מדפים עבור ה DVD-ים אבל זה מתחיל להראות לי כמו הסלון הישן של ההורים שלי. הם שמו שם את התקליטים והקסטות שלהם שם לראווה. זה לא נראה לי כ"כ...


התקנתי את המסך והחלטנו לא לשים את מדפי ה DVD-ים שם, אז זה אומר שיש לי עוד מקום לרמקולים חדשים!

הכל מדוגם והרמקולים במקום.

תליתי את המקרן ואז הייתי צריך לעשות כמה חורים בתקרה כדי להעביר את החוטים. זה היה החלק הכי גרוע כי לא חשבתי על זה מההתחלה. אבל לבסוף כמה תיקונים קטנים סידרו את זה.

כן, ברקע אתם רואים את הבר שעדיין לא סיימתי לבנות (חסר ריצוף ומתלה לכוסות).

הנה תמונה מעודכנת כשהבר גמור.

הנוף מאחורי הבר.

משמאל ניתן לראות את השולחן עבודה שלי ואת הצעצועים של הבת שלי.

מבט אחורי לכיוון הבר.

כל המשפחה צופה בסרט הראשון שמוקרן.

מקור

אני לא יודע מה אשתו חושבת על זה, אבל אני מנחש שהיא אוהב את זה. מה מוסר ההשכל בסיפור הזה? נשים, תנו לגברים שלכן לבנות מה שהם רוצים איפה שהם רוצים מבלי לפקפק. 

אוקיי, אולי לא. :)

שתפו עם חברים את הסיפור הזה.